אשת הגיבור הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1963 בבימויו של פיטר פריי עם בתיה לנצט, שמואל אומני וגדעון שמר בתפקידים הראשיים.

התסריט נכתב על ידי בתיה לנצט ויוסף נצר והוא מבוסס על סיפור מאת מרגוט קלאוזנר.

פרט לשלושת השחקנים הראשיים השתתפו בסרט עשרות חברים מהקיבוצים שער הגולן, אלומות, אפיקים, אשדות יעקב, בית זרע, דגניה א' ומסדה.

את המוזיקה חיבר מל קלר ובסרט מושמע השיר "ביתי אל מול גולן" מאת חיים ברקני ויוסף נצר בביצוע יפה ירקוני.

הסרט קיבל ביקורות שליליות ולא הצליח מבחינה כלכלית. כעבור שנתיים ערך שוב פריי את הסרט וקיצר אותו.

תקציר העלילה: 

רחל (בתיה לנצט) היא ניצולת שואה החיה בקיבוץ. חבר הקיבוץ, אליעזר, פגש אותה במחנה עקורים, התאהב בה, הביא אותה לקיבוץ והם נישאו. אליעזר נהרג במלחמת העצמאות בהגנה על הקיבוץ ורחל נשארה אלמנה צעירה בקיבוץ. יוסף, (גדעון שמר) שהיה חברו הקרוב של אליעזר, מנסה להתקרב אליה אך היא לא מגיבה, מסתובבת הרבה בחופי הכנרת וליד קברו של בעלה.

חברי הקיבוץ, דובי (ברוך קלס) ואשתו רבקה (לילי קלס) מנסים לקרב בין רחל ליוסף אך ללא הועיל.

חלפו 15 שנה מאז מות בעלה ורחל עדיין בודדה. היא ממונה על ידי הקיבוץ לנהל אולפן ללימוד עברית למתנדבים יהודים מארצות שונות.

בין התלמידים מתבלט בחר צעיר בשם ג'רי (שמואל אומני) שעזב אישה וילד במקסיקו כדי לראות עולם.

ג'רי הוא בחור שרירי ונאה. הוא מנסה להתקרב לרחל המבוגרת ממנו אך היא מנסה להתחמק ממנו אף על פי שהיא נמשכת אליו פיזית.

ג'רי פורק כל עול, גונב ג'יפ, מארגן מסיבה עם שתיית אלכוהול ומתקוטט עם חבר קיבוץ. הוא אינדיווידואליסט המעדיף את "אני" על "אנחנו". באספת החברים מועלית הצעה לגרשו עוד לפני סיום האולפן אך רחל מתערבת לטובתו ומציעה שיישאר עד לסיום האולפן והיא תערוב להתנהגותו.

הסורים מפגיזים את הקיבוץ ודליקה גדולה ניצתת ומאיימת להדליק חביות דלק. ג'רי נחלץ לעזרה, מסכן את עצמו ומצליח להרחיק את החביות מהאש. ברגע אחד הוא הופך ממנודה לגיבור ורחל כעת מסכימה להתמסר אליו ללילה אחד.

הסרט מסתיים כאשר ג'רי נושק לרחל ועולה לאוטובוס המסיע את תלמידי האולפן מהקיבוץ.

סרטון של אולפני הרצליה משנת 1963 - הקרנת בכורה בבית זרע - לצפיה לחצו